למה חשוב להעריך את מה שיש לכם בחיים?

פרשת נשא

לרוב אנחנו חיים חיים  רגילים ולא באמת מעריכים את מה שיש לנו ביום יום.
זה מובן לנו שהחיים טובים ורגילים, רק כאשר קורה משהו אז אנחנו באמת מערכים את החיים. אנחנו  תמיד חושבים שכאשר יהיה לנו עושר חומרי – מכוניות פאר, וילה או יאכטה אז נהיה מאושרים, למרות שדברים חיצוניים מביאים רק אושר זמני!

פרשת נשא, ברכת כוהנים שהיא נשיאת כפיים. הכוהנים מברכים את העם בשמו של אלוהים "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם"
מצוות "ברכת כוהנים", היא המצווה היחידה מכל ההמצוות שהיו בבית המקדש, הנוהגת גם בימינו. הם עושים את זה ממקום של חיבור ונתינה לעם.

לפני 9 שנים עשיתי טיול של חודש בהודו, ראיתי שם אנשים חסרי כל שעדיין מאושרים מהחיים ומרוצים ממה שיש להם מברכים עם חיוך את האנשים סביב, בעזרת הרבה פשטות והנאה, אז יהיו כאלה שיגידו שזה בגלל חוסר המודעות שלהם אבל בעידן שלנו יש אינטרנט כמעט בכל חור נידח בהודו הם מאוד מודעים אבל בוחרים לחיות אחרת!
כדי לחבר אנשים אלינו אנחנו צריכים:

*אנחנו צריכים לברך אנשים אחרים בחיינו מבלי שיצא לנו משהו מזה!
*לבקש דברים טובים לחיינו גם שהחיים טובים ולא רק כשקורה לכם משהו רע!

להוביל בדרך שלנו זה לעשות מנהג יומי לברך את עצמנו בכל בוקר בתחילתו של יום חדש, ובהערכה של הדברים הטובים בסיומו של היום !

מה אתם מבקשים להכניס לחייכם ואת מי אתם רוצים לברך ולמה?