להיות מנהל טוב זה לא רק הצד לנהל בצד המקצועי זה גם להנהיג,  לטפח ולתחזק את הקשר עם העובדים והמנהלים שלכם.

הפרשה פותחת בצעד הראשון שעושה יהודה לקראת יוסף לאחר שנים של נתק.
"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך …"
הצעד הזה של יהודה מתקבל בברכה על ידי יוסף,

ומוביל לשלום המיוחל בסכסוך עם האחים.

יהודה הבין שהדבר הכי נכון בשבילו ובעיקר בשביל אחיו זה להוריד את האגו שלו ולעשות את הצעד הראשון לקראת יוסף דבר אשר הוריד את כעסו של יוסף וכך נוצר הפיוס.
לפעמים אתם כמנהלים הולכים עם האגו שלכם ,
דבר שגורם לפעמים לכך  שאתם מתרסקים, כאשר אתם במקום הזה האגו לא נותן לכם לחזור אחורה, הוא לא מאפשר לכם להסתכל על הדברים בצורה הוגנת ולראות את ההשלכות של הפעולות שלכם.

נכון שהאגו לפעמים נותן לכם כוח אבל לרוב הכוח הזה הוא מדומה ובטווח הארוך פוגע בכם!
אני עדיין לא ראיתי שמישהו מת מזה כאשר הוא וויתר על האגו שלו  לטובתו/ לטובת עובדיו 😉
מה דעתכם?